לבקש יותר בלי להתנצל: מדריך מעשי למשא ומתן על שכר לנשים
נשים רבות נמנעות מלנהל משא ומתן על שכרן, וזה עולה להן ביוקר לאורך הקריירה. איך מתכוננות, מה אומרים ואיך מתמודדות עם סירוב.
הראיון הלך מצוין. המנהלת מחייכת, מספרת כמה הם שמחים שמצאו אותך, ואז אומרת את המספר. את מהנהנת, אומרת תודה ומסכימה, ורק בדרך הביתה מתחילה לחשוב שאולי היית צריכה לבקש יותר. התרחיש הזה מוכר לנשים רבות. מחקרים בתחום ההתנהגות הארגונית הראו לאורך שנים שנשים נוטות לנהל משא ומתן על שכר פחות מגברים, ולעיתים קרובות כשהן כן מנהלות, הן מבקשות סכומים צנועים יותר. ההבדל הזה נראה קטן ברגע החתימה, אבל לאורך קריירה שלמה הוא מצטבר לסכומים משמעותיים מאוד, כולל השפעה על הפנסיה. החדשות הטובות הן שמשא ומתן הוא מיומנות, ואפשר ללמוד אותה.
למה בכלל קשה לנו לבקש
הקושי של נשים לבקש שכר גבוה יותר לא נובע מחוסר יכולת, אלא משילוב של חינוך, ציפיות חברתיות וחששות מוצדקים לא פעם. נשים רבות גדלו על המסר שצריך להיות נחמדות, צנועות ולא לדרוש יותר מדי. בנוסף, יש לא מעט עדויות לכך שנשים שמבקשות בתקיפות נתפסות לעיתים באופן שלילי יותר מגברים שעושים את אותו הדבר.
החשש הזה מובן, אבל חשוב לזכור שמעסיקים מצפים למשא ומתן. ברוב המקרים ההצעה הראשונה איננה ההצעה הסופית, ומי שמגישה אותה כבר השאירה לעצמה מרווח. מי שלא מבקשת פשוט משאירה את הכסף על השולחן.
עוד גורם הוא תסמונת המתחזה: התחושה שאת לא באמת טובה כמו שחושבים, ושאם תבקשי יותר יגלו את זה. התחושה הזו נפוצה מאוד, גם בקרב נשים מצליחות במיוחד, והיא כמעט אף פעם לא משקפת את המציאות.
הכנה היא חצי מהעבודה
משא ומתן מוצלח מתחיל הרבה לפני השיחה עצמה. הצעד הראשון הוא לדעת מה שווי השוק של התפקיד. בדקי סקרי שכר בתחום שלך, דברי עם עמיתות ועמיתים בתפקידים דומים ושאלי מגייסות שמכירות את השוק. ככל שהמידע מדויק יותר, כך קל יותר לבסס את הבקשה.
הצעד השני הוא להכין רשימה של ההישגים והערך שאת מביאה. לא תכונות אופי כלליות, אלא דוגמאות קונקרטיות: פרויקט שהובלת, חיסכון שיצרת, לקוח שהבאת, צוות שבנית. מספרים ותוצאות מדברים חזק יותר מכל תיאור.
הצעד השלישי הוא להגדיר לעצמך שלושה מספרים: הסכום שאת מבקשת, הסכום שתשמחי לקבל והסכום המינימלי שמתחתיו תעדיפי לוותר. הגדרה מראש מונעת החלטות פזיזות בלחץ הרגע.
מי אומרת את המספר הראשון
אחת השאלות המתוחות ביותר היא מה עונים כשהמעסיק שואל מה הציפיות שלך. יש גישות שונות, אבל באופן כללי, אם אין לך מידע מספיק על טווח השכר בתפקיד, אפשר לנסות להחזיר את השאלה בנימוס ולבקש לשמוע מה הטווח שהם מתכננים.
אם את כן אומרת מספר ראשונה, כדאי לנקוב בסכום מעט גבוה מזה שאת מקווה לקבל, כדי להשאיר מקום למשא ומתן. חשוב לומר אותו בביטחון, בלי היסוס ובלי התנצלות. משפט כמו אני חושבת שאולי אפשר לבקש בערך משדר חוסר ביטחון. עדיף משפט פשוט וישיר שמציג את הסכום ומיד אחריו את הנימוק.
השיחה עצמה: מה אומרים ואיך
במהלך השיחה כדאי לשמור על טון חיובי ושיתופי. המטרה היא לא לנצח את הצד השני, אלא להגיע להסכם שמתאים לשני הצדדים. הדגישי את ההתלהבות שלך מהתפקיד לצד הבקשה, כך שיהיה ברור שאת רוצה לעבוד שם ופשוט מחפשת תנאים הוגנים.
- הודי על ההצעה לפני שאת מגיבה למספר
- הציגי את הבקשה שלך עם נימוק המבוסס על שוק ועל הישגים
- אל תמהרי למלא שתיקות, תני לצד השני זמן לחשוב
- בקשי זמן לשקול אם את צריכה, זה לגיטימי לחלוטין
- סכמי בכתב את מה שהוסכם בסוף השיחה
זכרי שגם הצד השני מעוניין לסגור. אם הגעתם לשלב ההצעה, הם כבר השקיעו זמן ומשאבים בתהליך ורוצים שתצטרפי.
לא רק משכורת
שכר הבסיס הוא חשוב, אבל הוא לא הדבר היחיד שאפשר לנהל עליו משא ומתן. אם המעסיק לא יכול להתגמש בשכר, כדאי לבחון רכיבים אחרים: קרן השתלמות, ימי חופשה נוספים, אפשרות לעבודה מהבית, תקציב להשתלמויות, אופציות, רכב או החזר הוצאות.
גם תנאים כמו גמישות בשעות או ימי עבודה מהבית יכולים להיות שווים הרבה כסף מבחינת איכות החיים, במיוחד לאמהות לילדים קטנים. לפעמים כדאי גם לסכם מראש שתתקיים שיחת שכר נוספת אחרי שישה חודשים, עם יעדים מוגדרים.
להתמודד עם סירוב
לא כל משא ומתן יסתיים בדיוק כפי שקיווית. אם קיבלת תשובה שלילית, נסי להבין את הסיבה. האם מדובר במגבלת תקציב, במדיניות ארגונית או בהערכה שונה של הניסיון שלך. התשובה תעזור לך להחליט אם לקבל את ההצעה, להמשיך לנהל משא ומתן על רכיבים אחרים או לוותר.
גם בעבודה הנוכחית, אם בקשה להעלאה נדחתה, אל תוותרי. בקשי לדעת מה צריך לקרות כדי שההעלאה תגיע, ומתי אפשר לחזור לשיחה. תעדי את ההישגים שלך באופן שוטף, כך שבפעם הבאה תגיעי עם עוד יותר ראיות.
כדאי גם לתרגל את השיחה מראש עם חברה או בן זוג, ואפילו מול המראה. כשהמשפטים כבר נאמרו בקול כמה פעמים, קל יותר לומר אותם ברגע האמת בלי לגמגם ובלי להתנצל.
משא ומתן על שכר הוא לא חוצפה ולא חמדנות, אלא חלק טבעי ומקובל מהחיים המקצועיים. נשים שמתכוננות, יודעות מה שווי השוק שלהן ומציגות את הבקשה בביטחון, מגיעות לתוצאות טובות יותר. כל שיחה כזו היא גם תרגול, והביטחון נבנה עם הזמן. בפעם הבאה שתקבלי הצעה, קחי נשימה, תגידי תודה, ותבקשי את מה שמגיע לך.